החלטה בתיק בר"ע 29250-01-12

1.     לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת (השופט מירון שוורץ; ב"ל 23879-05-11), בו התקבל ברובו ערעורו של המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 15.3.2011 (להלן- הוועדה), אשר קבעה כי אין החמרה במצבו.

2.     המבקש נפגע בעבודתו בחלקי גוף שונים ביום 2.5.1994. לאחר שנקבעו לו נכויות זמניות שונות, קבעה לו ועדה רפואית לעררים מיום 18.2.1998 10% נכות נפשית לצמיתות, על פי פריט הליקוי 34(ב), והפעילה את תקנה 15 במחצית, כך שבסך הכל נקבעו לו 15% נכות.

3.     בשנת 2010 הגיש המבקש בקשה להחמרת מצב. ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה כי אין החמרה במצבו. המבקש ערר על החלטת הוועדה.

4.     הוועדה מושא בקשה זו שמעה את טענות המבקש, עיינה במסמכים הרפואיים ובבדיקות ההדמיה, וציינה כי צילום כתף ימין מיום 5.8.2010 תקין, כי צילום עמ"ש צווארי מראה שינויים ניווניים, וכי אולטרה סאונד כתף ימין משנת 2002 מראה קרע חלקי בסופרספינטוס. הוועדה התייחסה לבדיקה של ד"ר ברמן מיום 24.1.2011 אשר מציין הגבלה בתנועות הכתף ללא סימני גירוי ורגישות מקומית. בבדיקתה מצאה הוועדה תנועות צוואר מלאות, ולגבי כתף ימין מצאה כי אין מעצור מכני בתנועות, אך יש כאבים בכיפוף קדמי וצידי מעבר ל-°120. נוכח האמור סיכמה הוועדה כזאת: " על פי ממצאי בדיקת דימות לא נגרמו פגיעות מבניות בתנועות הצוואר ובכתף ימין, ולכן תלונותיו היום הן על רקע אידיופטי בחוליות הצוואר ובגידי השרוול המסובב בכתף ימין. כל אלה לא קשורות לפגיעתו משנת 1994. אין הגבלה בצוואר ולכן אין נכות בצוואר. ההגבלה בכתף ימין היא עקב כאבים הגורמת להגבלה מעל גובה השכם. מצב זה מקנה 0% נכות אשר אינם קשורים לתאונה הנדונה. הוועדה קובעת כי לא חלה החמרה במצבו." המבקש ערער על החלטת הוועדה לבית הדין האזורי. 

5.     בדיון שהתקיים בבית הדין האזורי הסכימו הצדדים כי עניינו של המבקש יוחזר אל הוועדה על מנת שתדון בשאלת החמרת המצב בתחום הנפשי ותתייחס לחוו"ד ד"ר חביבאללה (אורטופד) מיום 21.4.2005. עם זאת, עמד ב"כ המבקש על טענותיו בכל הנוגע להחלטת הוועדה בעניין כתף ימין. בית הדין האזורי קבע, כי החלטת הוועדה לעניין זה היתה מפורטת ומנומקת דיה, וכי לא נפל בה פגם משפטי המצדיק התערבותו של בית הדין. לפיכך דחה את טענות המבקש לעניין זה, והורה על החזרת העניין לוועדה על מנת שתדון בהתאם להסכמת הצדדים בדיון. 

6.     בקשת רשות הערעור שלפניי התמקדה בטענות לגבי כתף ימין בלבד. המבקש טען, כי אף שהוועדה מצאה קרע בסופרספינטוס, לא נימקה כראוי מדוע לדעתה אין קרע זה קשור לתאונה, מעבר להסבר של "רקע אידיופטי". לדידו של המבקש, סביר יותר להניח כי קרע זה קשור לתאונה בה נפל, מאשר לגורם אידיופטי. כמו כן לדעתו היה על הוועדה להסביר כיצד "נעלם" הקרע בצילום משנת 2010. לאחר הגשת הבקשה ביקש המבקש לצרף מסמך מטעמו, של כירופרקט, וטען כי היה על הוועדה להתייחס גם למסמך זה, אשר נמצא בתיקו הרפואי.

7.     לאחר שעיינתי בטענות המבקש ובכלל החומר המונח בפניי, לא מצאתי כי נפלה טעות בפסק דינו של בית הדין האזורי או בהחלטת הוועדה בעניין מצב כתף ימין המצדיקה התערבות בית הדין. על האמור לעניין זה בפסק הדין האזורי אוסיף, כי הוועדה נימקה היטב מדוע לדעתה אין קשר בין מצב כתפו הימנית של המבקש כיום לבין התאונה משנת 1994, וזאת לאחר שעיינה במסמכים הרפואיים ובבדיקות ההדמיה, וערכה לו בדיקה קלינית. לא מצאתי כי בנימוק זה נפל פגם משפטי כלשהו המצדיק התערבותנו, וטענות המבקש בעניין זה הן טענות מתחום הרפואה בהן בית הדין לא יתערב. עוד חשוב לציין, כי הוועדה מצאה כי ממילא הגבלתו של המבקש בהתאם לבדיקתה מתאימה לנכות בשיעור של 0%, שכן מדובר בהגבלה בתנועות של מעל גובה השכם. באשר למסמך שביקש המבקש לצרף לבקשתו יוער, כי נוכח תוצאתה של הבקשה מתייתר הצורך בצירוף המסמך, ומכל מקום מעיון במסמך עולה כי לא היה בו כדי להועיל למבקש בהליך זה.

נוכח האמור, לא מצאתי כי יש מקום ליתן רשות הערעור.

8.     סוף דבר - הבקשה נדחית. התיק יוחזר אל הוועדה על מנת שתדון בהתאם להסכמת הצדדים בבית הדין האזורי. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ה' אדר התשע"ב (28 פברואר 2012), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: